הסטוריה

סיפורו של מושב טל שחר הוא במובנים רבים תמצית סיפורה של מדינת ישראל. היישוב הוקם בשנת 1948, לקראת תום מלחמת העצמאות, כיישוב-משלט וכחלק מהמאמץ למנוע את ניתוקה של ירושלים ממדינת ישראל. משתמה המלחמה, בעודו עושה את צעדיו הראשונים, מצא את עצמו היישוב מתמודד בחזית חדשה - קליטת העלייה. 

האתגרים שניצבו לפתחה של המדינה שזה עתה קמה, ניצבו גם לפתחו של טל שחר. חסרי ניסיון בחקלאות ובניהול, חיפשו חברי הגרעין המייסד והחברים שהצטרפו אליהם, את הדרך להתקיים. תוך קשיים פיזיים גדולים. כשברשותם רק אמצעים בסיסיים שקיבלו מן המוסדות המיישבים, פיתחו ענפי חקלאות, התמודדו עם מסתננים מחוץ ועם בעיות חברה וניהול מבית.
 

טקס העלייה על הקרקע 27.10.194

 
 

 
 

 

מאות משפחות באו ועזבו את טל שחר בעשור הראשון לקיומו. העזיבות הקשו על הנשארים, הן מבחינת כלכלית והן מבחינה חברתית. עם זאת זוכרים רוב המייסדים אווירה של אחווה ושמחה. 

העליות והמורדות בהתפתחות טל שחר מאפיינות מגמות שהתרחשו במדינה כולה: 

הקונפליקט בין כלכלה ריכוזית ליוזמה חופשית; המעבר מחקלאות למסחר ותעשייה; המעבר מיישוב שממלא תפקיד לאומי, ליישוב שפרטים בוחרים לחיות בו משיקולים של איכות חיים. 

כיום, אפשר לומר שייחודו של טל שחר הוא בהטרוגניות של תושביו. בניגוד ליישובים רבים אחרים בישראל, אשר נוצקו בתבנית אידיאולוגית אחת או מקבוצה אתנית הומוגנית, טל שחר היה באופן טבעי כור היתוך לעולים מכל התפוצות. 

במבט לאחור, ובהיזכרם בקשיי השנים הראשונות, חשים המייסדים כי המאבק והמאמץ היו כדאיים. מה שנחשב אז כסוף העולם, הוא היום מרכז המדינה המרושתת בכבישים מהירים. תושבי טל שחר נהנים מאיכות חיים המאפיינת יישוב כפרי, ממרקם חיים קהילתי ומנוף יפהפה, הטומן בחובו רמזים לסיפור ההיסטוריה שטל שחר הוא חלק ממנה.